עו"ד ערן יעקובוביץ
ביה"מ העליון פסק כי בחלוף 3 שנים ממועד התאונה מתיישנת האפשרות לתבוע תגמולי ביטוח בגין כיסוי לנכות מתאונה.
שאלת ההתיישנות בתביעות נכות מתאונה מעלה סוגיה מעניינת. מאיזה מועד יש למנות את תחילת תקופת ההתיישנות בתביעה לתגמולי ביטוח: בתי המשפט דנים חדשות לבקרים בשאלה האם מועד ההתיישנות נקבע ממועד אירוע התאונה, מועד התגבשותה של הנכות הצמיתה או שמא מועד קביעתה של הנכות הצמיתה.
בשנים האחרונות בתי המשפט מקבלים החלטות מנוגדות בתכלית בעניין קביעת מועד ההתיישנות, דבר היוצר חוסר וודאות ויציבות בשוק, ומשפיע בסופו של תהליך גם על גובה הפרמיות.
אחת הפסיקות השנויות במחלוקת הוא פס"ד אמיתי במסגרתו קבעו שופטי הרוב בבית המשפט המחוזי כי מועד התגלות והתגבשות הנכות הקבועה הוא "מקרה הביטוח" נשוא הפוליסה.
לפי בית המשפט המחוזי, המועד לתחילת מרוץ ההתישנות הוא "מועד התגלות והתגבשות הנכות הקבועה, שכן זהו הנזק העומד במחלוקת, וזהו מקרה הביטוח נשוא הפוליסה". השופטת קובו גרסה, כי יש לפרש את מועד התגלות הנזק והתגבשותו כמועד הקובע, שכן במועד זה הגיעה הנכות למעמד של נכות קבועה, ואילו קודם לכן מדובר היה בנכות זמנית; כל עוד לא נתגלתה נכותו של המבוטח ולא באה לעולם נכותו הצמיתה, לא קמה לו עילת תביעה מכוח הפוליסה.
עו"ד ערן יעקובוביץ ממשרד עו"ד צבי יעקובוביץ ושות', המייצג חברות ביטוח, בהן את ביטוח הראל, ערער על פסק דין של המחוזי בת"א מאפריל 03'. עו"ד יעקובוביץ טען כי הכרעתו של בית המשפט המחוזי תוביל בהכרח לפגיעה קשה וכלל מערכתית בודאות וביציבות; לטענתו, חברות הביטוח מעדיפות כי היום הקובע יהיה יום התאונה שכן כאשר יש מועד וודאי אחיד ויציב, הדבר יעזור בטיפול בתביעה.
לטענתו של בא כוחה של הראל, עו"ד יעקובוביץ, כאשר מוגשות תביעות נגד חברת ביטוח היא מחויבת על פי חוק לשמור רזרבות בסך סכום התביעה לתקופה בלתי מוגבלת ובלתי ידועה מראש מקרה שתפסיד ולכן לחברות יש אינטרס לסיים את בירור התביעה בהקדם כדי שיהיה להם תזרים מזומנים. מאידך כאשר מתנהלות כל כך הרבה תביעות שחלקן עוסק בשאלת המועד הקובע, חברות הביטוח נאלצות לגלגל את עלויות מאות המילונים שמופקדים למקרה של "יום גשום" מבחינתן על הפרמיות.
לדעתו כל תשובה אחרת לשאלה פותחת פתח לאנדרלמוסיה, לסירבול הליכים ולהארכת דיונים משפטיים.
כך למשל, בעקבות פסקי דין דומים, נוצר גל של תביעות רשלנות נגד עורכי דין שבדיעבד הגישו תביעות שהתיישנו.
לדעתו של עו"ד יעקובוביץ, מבחינת המבוטחים למשל, מאחר ומועד התגבשות הנכות הינו, מעצם הגדרתו, עניין לפרשנות רפואית, הדבר מוביל לחוסר יכולת לקבוע בוודאות מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות ומתי הוא מסתיים.
הדבר מורכב עוד יותר כאשר המבוטח נפגע פגיעה רב מערכתית במספר תחומי רפואה, דבר שמשמעו תקופת התיישנות שונה לגבי כל אחת ואחת מהפגיעות האמורות.
מעבר לזאת יש לקחת בחשבון כי יתכן ומקרה הביטוח לא אירע ביום התאונה אלא במועד התגבשות הנכות הצמיתה, יכולים הנפגעים למצוא את עצמם בסיטואציה שבה אין להם כיסוי ביטוחי כלל. לפיכך המשמעות המעשית היא שעל המבוטח להמשיך ולהחזיק בפוליסה עד שיארע "האירוע הביטוחי", שלשיטת ביה"מ המחוזי הוא במועד התגבשות הנכות הצמיתה, מה שעשוי לקחת שנים לא מועטות, וכל זאת על מנת לזכות בתגמולי ביטוח בגין אירוע שכבר ארע.
תוצאה נוספת שעולה מאי היכולת להכריע מועד האירוע הביטוח היא הצטרפות מבוטחים לאחר שנפגעו בתאונה אך טרם נתגשה נכותם הסופית, במטרה לזכות בתגמולי ביטוח לכשנכותם תתגבש וישתכלל "מקרה הביטוח".
השופט אליקים רובינשטיין (לדעתו הצטרפה השופטת איילה פרוקצ'ה) קיבל את ערעורה של חברת הביטוח הראל וקבע כי "מטרת דיני ההתישנות הינה ליצור איזון בין אינטרסים לגיטימיים של ניזוק לשל מזיק תוך שמירה על אינטרס ציבורי. ההגינות כלפי המזיק מחייבת אפשרות לקבוע זמן נתון ומוגדר בו יוכל המזיק לדעת כי חלפה סכנת הגשת התביעה. אין לדרוש מהמזיק לשמור ראיות לתקופות בלתי מוגבלות, מהטעם שבמשך הזמן דברים נשכחים ועוברים".
לדברי השופט מטעם זה, ועל פי העקרונות שנקבעו בפסיקה, יש לבחון את תקופת ההתישנות ממועד אירוע התאונה, מועד שאינו שנוי במחלוקת, וזו ההכרעה המוצעת על-ידי ראשיתו של מרוץ ההתישנות ביום מקרה הביטוח, הוא מועד קרות התאונה או פרוץ המחלה באופן הידוע למבוטח. למקרים שבהם יש צידוק לקביעת מועד אחר קיימים, כאמור, סעיפי ההשעיה שבדין.
עם זאת קבע כי על המבטחים – ואף על המפקח על הביטוח – לבדוק את הפוליסות כדי להעלות את מפלס בהירותן ולהפחית בעמימויות.
בדעת מיעוט קבעה השופטת עדנה ארבל כי לדעתה יש לאמץ את עמדת הרוב בבית המשפט המחוזי, לפיה מועד תחילת מרוץ ההתיישנות בתביעות לתגמולי ביטוח תאונות, כאשר עילת התביעה הינה נכות צמיתה כתוצאה מתאונה, הינו במועד התגבשות הנכות הצמיתה.
עוד ערן יעקובוביץ מסביר כי מעתה כל אדם שיש לו פוליסת ביטוח הכוללת פיצוי בגין נכות מתאונה ושנפגע מתאונה, יכול לדעת באופן ברור שבחלוף 3 שנים מיום התאונה מתיישנת התביעה ולכן אין להמתין לסיום בירור ההליך הבירור הרפואי.
[להורדת פסק הדין המלא]