רשלנות רפואית במהלך טיפול שטיפת אוזניים- האומנם?

עסקינן בתביעה בה נטען לרשלנות במהלך טיפול שטיפת אוזניים שגרם לדימום מהאוזן, לדלקת, לכאבי אוזניים וטינטון ונטען לנכות בגין ירידה בשמיעה וטנטון תוצאת השטיפה.

מטעם התביעה הוגשה חוות דעתו של הד"ר הימלפרב שקבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 10% בגין טנטון תוצאת השטיפה.

מטעמנו הוגשה חוות דעתו של הפרופ' סגל לפיו, בעיקר, אין כל קשר סיבתי בין תלונות התובע על טנטון לבין האירוע נשוא התביעה.

מטעם בית המשפט מונה הד"ר יצחק דנו, אשר בחוות דעתו קבע, כי תלונות התובע בגין הירידה בשמיעה אינן קשורות לשטיפה, ואולם תלונות התובע על טנטון בהחלט מתאימות לטראומה תוצאת שטיפת אוזניים וקבע לתובע נכות בשיעור 10% בגין טנטון הקשורות בקשר סיבתי לשטיפה שביצע ד"ר וולפסון.

בעקבות חוות דעתו של הד"ר וולפסון הועברו אל המומחה שאלות הבהרה מטעמנו ובעקבותיהם חזר בו הד"ר דנו מקביעתו באשר לקשר הסיבתי וקבע בתשובותיו לשאלות ההבהרה, כי היות והתובע התלונן עוד קודם למועד השטיפה על טנטון, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בין הטנטון לשטיפה. הד"ר דנו הסביר בתשובותיו, כי אין ספק כי טנטון יכול להחמיר כתוצאה מטראומה על ידי שטיפה, ואולם תקנות המל"ל אינן מאפשרות הענקת נכות בגין החמרת הטנטון ולפיכך הרבה תובעים יוצאים נפסדים. עוד קבע המומחה מטעם בית המשפט, כי לאור האמור מבחינה רפואית אינו יכול לקבוע לתובע נכות הקשורה בקשר סיבתי לשטיפה, אלא אם בית המשפט יקבע זאת מחמת הספק.

במהלך שמיעת הראיות בתיק, נחקר הד"ר דנו, התובע והד"ר וולפסון ובסופו של יום ניתן פסק דינו של ס' הנשיא, הש' יחזקאל הראל, אשר קובע, כי אין כל קשר סיבתי בין השטיפה לבין הטנטון ודוחה את התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות בסך של 7,000 ₪.

[לפסק דין המלא] [להורדת פסק הדין המלא]