כוחם של דו"חות החקירה- התובעת אינה סיעודית ובהתאם נקבע כי אין מקום לתגמולי ביטוח

התביעה שהוגשה לבית המשפט נסובה אודות טענת התובעת כי יש לחייב את חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח מכוח פוליסת סיעוד בה בוטחה, וכן להצהיר כי תגמולי הביטוח ישולמו גם בעתיד, בשל היות התובעת סיעודית, שאינה יכולה לבצע את פעולות יום-יומיות בסיסיות.
במסגרת ניהול התביעה מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, וזאת בנוסף להגשת חוות דעת המומחים הרפואיים מטעם התובעת וחברת הביטוח.

במהלך המשפט בתה של התובעת העידה, ולאחר ששטחה את גרסתה לפיה אימה מתקשה בביצוע פעולות בסיסיות, הוצגו לה תמונות וסרטוני וידיאו שצולמו ע"י חוקרים פרטיים, בהם נראית מתהלכת בחופשיות ובאופן נמרץ ברחובות העיר, סוחבת סלים ושקיות. בית המשפט קבעי כי ממצאי החקירה הם בניגוד מוחלט לטענת בתה של התובעת כי אמה סיעודית ומתקשה ביותר בביצוע פעולות היומיום.
השופט שדן בתובענה ציין: לא אגזים אם אומר, כי הצגת התמונות והסרטונים מוטטה, לא פחות, את טענות התובעת, שהתבררו, ואני עדין ומאופק בניסוח הדברים, כחסרות שחר".

בית המשפט אף קבע כי התמונות והסרטונים סתרו על פניהן את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט. כמו כן, נוכח התמונות והסרטונים המומחה הרפואי מטעם בית המשפט אף חזר בו מחוות דעתו בדבר מגבלותיה הפיסיות של התובעת והיותה סיעודית. בנוסף, המומחה הרפואי הסכים כי התובעת הציגה בפניו בבדיקה מצג שאינו נכון.

לאחר שני דיוני הוכחות החליטה התובעת כי היא חוזרת בה מתביעתה, אך נותרה במחלוקת סוגיית הוצאות המשפט.

בית המשפט קבע כי בתיק התקיימו דיונים רבים, הוגשו מסמכים וכתבי טענות שונים, ראיות למכביר, הוכנו והוגשו חוות דעת מומחים רפואיים, מטעם שני הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר מינויו היה כרוך אף הוא בהוצאות לא מבוטלות, חברת הביטוח נשאה בהוצאות נוספות לחוקרים, התקיימו שני דיוני הוכחות, וכמובן חברת הביטוח נשאה בשכר טרחה ששילמה לפרקליטה.
בית המשפט קבע כי נקודת המוצא בעת פסיקת הוצאות היא השבת המצב לקדמותו, קרי פסיקה של מלוא ההוצאות שנגרמו לבעל הדין שזכה בדינו, על מנת שלא יצא וידיו על ראשו, למרות שנמצא כי הצדק עמו.
לצד זה, נלקח בחשבון כי התובעת התעשתה והחליטה לבסוף (בשלב מאוחר יחסית ולאחר שני דיוני הוכחות), לחזור בה מתביעתה. מנגד, בית המשפט לא התעלם מהסיבה שבעטיה החליטה התובעת לעשות כן, והיא אותן ראיות מכריעות שהוצגו לבתה, המדברים בעד עצמם (בפסק הדין השופט ציין: "לא ראיתי להרחיב או לקבוע מעבר למה שציינתי לעיל, לרבות בדבר טענת הנתבעות כי מדובר בתביעה שיסודה במירמה").
השופט הדגיש כי תובע הבא בשעריו של בית המשפט צריך לקחת בחשבון, שבמידה ויפסיד בתביעתו או יחליט, במיוחד בשלב מתקדם של ההליך, כי הוא חוזר בו מתביעתו, כי ככלל הוא יחויב בהוצאות ראויות.
לבסוף בית המשפט פסק כי התובעת תשלם לחברת הביטוח הוצאות משפט בסך 17,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

יובהר כי התובעת ערערה על פסק הדין אך הערעור נדחה.

[להורדת פסק הדין המלא]