ביטוח סיעוד

מצב סיעודי הוא מצב שבו אדם אינו יכול לבצע בכוחות עצמו חלק מהותי מששת פעולות היום-יום (פעולות ה ADL) הבאות: לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ, לאכול ולשתות,לשלוט על הסוגרים (צרכים), לנוע באופן עצמאי  או  שהינו זקוק להשגחה בשל  תשישות נפש (כגון, במקרה של אלצהיימר).

ישנם מספר גופים שמספקים סיוע חלקי לאחר בדיקת מצבו הבריאותי והכלכלי של אדם שמצבו סיעודי: משרד הבריאות, משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים אולם המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות הם שנותנים את עיקר הסיוע הממשלתי, על-פי כללים קבועים מראש.

לא פעם, רמת הסיוע  שמעניקה המדינה לא מספקת די הצורך, כל שכן שהאזרח לא עומד בהגדרות המזכות אותו בסיוע. במצב שכזה, אדם המעוניין בשירותים נוספים או בהשלמה למה שנתנה המדינה, יכול לרכוש פוליסת ביטוח למקרה סיעוד באחת מחברות הביטוח.

בפועל קיימים שני סוגי ביטוחים סיעודיים הנפוצים בשוק הביטוח :

ביטוח פרט : קרי,  פוליסת ביטוח אישית המשווקת כחוזה ישיר בין המבוטח לבין חברת הביטוח. המבוטח רוכש את הביטוח באמצעות סוכן ביטוח או ישירות מחברת הביטוח. גובה הפרמיה לכל מבוטח מחושב לפי גילו, מצב בריאותו, גובה הפיצוי החודשי שבחר (הסכום שיקבל אם יהיה מצבו סיעודי) ומשך תקופת הפיצוי.

ביטוח קבוצתי : בביטוח זה, קיים גורם אשר מייצג את המבוטחים (ונקרא בעל פוליסה) שדן עם חברת הביטוח  על תנאי הביטוח לכלל חברי הקבוצה. חוזה הביטוח נערך לרוב לתקופות קצובות של שלוש שנים או יותר (ולא לתקופה של כל חיי המבוטח). המשך הביטוח לקבוצת המבוטחים בתום התקופה מותנה בחידוש ההסכם בין חברת הביטוח לבין בעל הפוליסה. תנאי הפוליסה הקבוצתית אחידים לכל חברי הקבוצה וגובה הפרמיה אחיד לכל קבוצת גיל .  הביטוח הסיעודי שחברות הביטוח מספקות מורכב ברובו המכריע מביטוחים קבוצתיים הנמכרים לחברי קופות החולים. כמו כן, ישנם ביטוחים קבוצתיים הנמכרים לקבוצות עובדים וארגונים.

משרדנו טיפל ומטפל החל מראשית דרכו של ענף הביטוח הסיעודי בישראל באלפי תביעות סיעוד. צוות עורכי הדין המטפל בתביעות אלו רכש ניסיון ומיומנות רבה בטיפול בתביעות מורכבות וייחודיות אלו, לרבות ניהול מאות רבות של הליכי גישור אשר מהווים לרוב דרך נאותה בניסיון לסיים את תביעות הסיעוד במהירות הנדרשת ממהותו ואופיו של הביטוח הסיעודי וצרכיו של המבוטח הסיעודי.

מנהלת המחלקה ביטוח סיעוד היא – שירית אושרוב.