מדוע הליך פונדקאות בחו"ל אינו מכוסה בפוליסת ביטוח הבריאות?

מדוע הליך פונדקאות בחו"ל אינו מכוסה בפוליסת ביטוח הבריאות?

עיתון בית המשפט עו"ד נמרוד ברקוביץ

לצערנו הרב, במדינת ישראל שנת 2019, ועל אף הקביעה במגילת העצמאות כי המדינה "תקיים שוויון  זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" ישנה אפליה, בין היתר, על רקע נטייתו המינית של אדם. כך למשל, במצב החוקי הקיים כיום, זוג גברים הומוסקסואלים אינו רשאי מבחינה חוקית לאמץ ילד או להביא לעולם ילד באמצעות פונדקאית ישראלית,  ולמעשה, אינו יכול ליהנות משירותי פונדקאות "מקומיים" הקיימים בישראל ומתאפשרים לזוגות הטרוסקסואלים או לנשים יחידניות.

הליך פונדקאות בחו"ל הינו הליך שעלותו הכספית גבוהה מאוד (עלותו יכולה לנוע בין 300,000 ₪ – 900,000 ₪, תלוי בארץ בה מתבצע הליך זה), כאשר רוב רובם של הגברים המבקשים לממש זכותם זו הינם גברים צעירים, שסכומים משמעותיים שכאלה כלל אינם מצויים בהישג ידם.

במצב דברים זה, כאשר מצד אחד קיימת פתיחות וקבלה בחברה הישראלית כלפי זוגות חד מיניים ויותר ויותר תאים משפחתיים כאלה מבקשים לקום וגם קמים הלכה למעשה ומאידך, אותם זוגות מבחינה חוקית לממש זכותם ו/או נעדרים יכולת כלכלית לעשות כן, נוצרה מציאות חדשה בה יותר ויותר גברים הומוסקסואלים פנו לחברות הביטוח בהן הם מבוטחים בפוליסת ביטוח בריאות במטרה לקבל החזר עבור הליך הפונדקאות שביצעו בחו"ל.

פוליסות בריאות רבות כוללות פרק המעניק כיסוי ביטוחי 'לטיפול מיוחד המבוצע בחו"ל' שמטרתו להעניק שיפוי בגין הוצאות עבור מקרים בהם מצב רפואי של המבוטח מחייב טיפול רפואי מסוים אשר לא ניתן לבצעו בארץ.

לטענת אותם זוגות חד מיניים הם עונים להגדרה זו, ולפיכך זכאים למימון הליך הפונדקאות מכוח פרק זה בפוליסה,  ואולם, תביעות אלה נדחות על ידי חברות הביטוח, בין היתר, מהטעם כי לאותם גברים אין מחלה או בעיה רפואית המונעת מהם להביא ילדים לעולם ולכן אין המדובר ב"מצב רפואי של המבוטח המחייב טיפול רפואי שלא ניתן לבצעו בארץ".

מקרה שכזה הובא לפתחו של כב' השופט יעקב שקד, בבית משפט השלום בהרצליה[1], בתביעה שהוגשה על ידי גבר אשר הביא יחד עם בן זוגו ילדה בהליך פונדקאות בחו"ל ודרש לקבל את החזר ההוצאות בסך 583,000 ₪ מהראל חברה לביטוח, אשר בה היה מבוטח במסגרת פוליסת בריאות, הכוללת פרק של 'טיפול מיוחד בחו"ל'.

במסגרת התביעה טען התובע כי עסקינן בבעיה רפואית, שכן אין המדובר ב'רצון' להביא ילד לעולם, כי אם ב'צורך' נפשי, הכרח נפשי. עוד טען, כי באי מימוש צורך נפשי זה יכול הדבר להוביל לבעיות נפשיות ופסיכיאטריות, ולצורך חיזוק טענתו זו אף צורפה לתביעה חוות דעת  של מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

חברת הביטוח הראל, באמצעות משרד הח"מ, טענה כי הליך ההפריה והפונדקאות אינם מהווים "מקרה ביטוח" על פי הפוליסה שכן אין מדובר "במצב רפואי" המחייב את ביצוע ההליך.

לאחר ששמע ראיות הצדדים דחה ביהמ"ש את תביעתו של התובע וקבע כי פוליסת בריאות נועדה ליתן כיסוי רפואי למקרים בלתי רצוניים של אירועים רפואיים שונים, וכפי שהינם מוגדרים בפוליסה. מהראיות שהוצגו עלה כי הליך ההפריה והפונדקאות הינם אירועים שנמצאו בשליטה מוחלטת של התובע-המבוטח, ולמעשה מדובר במקרים אשר נוצרו ביוזמתו וחסרים כל אלמנט של פתאומיות וחוסר וודאות. אין המדובר בסיכון בריאותי אלא במשאלת לב, טבעית ביותר ומובנת מאליה יש לומר, אשר התובע ובן זוגו הביאוה לכדי מימוש מרצונם ומיוזמתם. זאת, להבדיל ממקרה פתאומי של אירוע בריאותי, כגון צורך בהשלמה של טיפול רפואי או טיפול רפואי בלתי צפוי שלא נובע מרצונו של אדם, אלא דווקא, בניגוד לרצונו, ובדרך כלל מתוך מצוקה רפואית אשר נוצרה בפתאומיות.

גם את טענת התובע, לפיה יש בהליך הפונדקאות בכדי למנוע מצב רפואי עתידי דחה בית המשפט בקבעו כי ה"טיפול הרפואי" המוגדר בפוליסה כוונתו לספק טיפול במצב רפואי נתון, ואין הכוונה לטיפול המונע מצב רפואי, שייתכן שיבוא לעולם וייתכן שלא. לפיכך, מצב בו ייתכן שללא הטיפול הרפואי ייגרם למבוטח מצב רפואי אחר, הינו בגדר ספקולציה, ולכן איננו מכוסה עפ"י הפוליסה.

לסיום, הזכות להורות והרצון להיות הורה הינן זכויות של ממש, אולם אין מקום להחיל פוליסת בריאות על מימון הליך זה ואין הליך פונדקאות יכול לבוא בגדרה. הח"מ סבור כי המקום להילחם עבור זכות חשובה זו הינה במרחב הפוליטי והחוקי במדינת ישראל, וזאת בשים לב לדברי ביהמ"ש העליון בבג"ץ 781/15 אשר הותיר הטיפול בסוגיה זו למחוקק, ובלית ברירה יחזור הנושא לדיון בביהמ"ש העליון.

[1] ת.א. 57501-01-17 (שלום הרצליה) פלוני נ. הראל חב' לביטוח בע"מ (פורסם בנבו) מיום 13.8.18.

[למאמר המלא]